פסק-דין בתיק עת"מ 26289-09-13

1.     ביום 12.9.13 הגישו העותרים עתירה בקשר למכרז שניהל משיב 1 ובו זכו יתר המשיבים.

ביחד עם הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה לצו ביניים שנקבעה לדיון ליום 2.10.2013 לאחר שנתקבלו תגובות המשיבים וביניהם בין השאר הוצגה תעודת זכאות שקבלה משיבה 9 ממשרד השיכון, תעודה המשמיטה לכאורה את הבסיס לעתירה.

2.     במהלך הדיון בבקשה משנשאל ב"כ העותרים כיצד הם מתמודדים עם תעודת משרד השיכון שסותרת את טענותיהם כשלמעשה משרד השיכון אינו צד להליך, ביקש ב"כ העותרים במקום להשיב לחזור בו מהבקשה.

בעקבות הודעתו, נמחקה הבקשה ותואם מועד בין כל הצדדים לרבות העותרים לשמיעת העתירה, 24.10.2013. סמוך לפני מועד הדיון החליפו העותרים את עורך דינם שפנה בבקשה לדחיית הדיון, תוך ציון העובדה כי אין טעם בקיום דיון שכן נוסח העתירה אינו תואם את הטענות העדכניות של העותרים. לאור נימוק זה בטלתי את הדיון, הבהרתי כי בהעדר נוסח עדכני של העתירה בכוונתי להורות על מחיקת העתירה ובקשתי את עמדת הצדדים באשר להוצאות.

ביום 28.10.2013 התקבלו תגובות כל המשיבים ובאותו יום נתתי לעותרים אפשרות להגיב לשאלת ההוצאות, במקום תגובה לשאלה זו פנו העותרים בבקשה לתיקון העתירה.

3.     מן הראוי להבהיר לעותרים כי בית משפט אינו "מעבדת ניסויים".

הכיצד הוגשה הבקשה הראשונה, ממנה חזרו העותרים כשנתבקשו לתת הסבר לתגובת המשיבים, למצער קיומה של תעודת משרד השיכון היה ידוע לפני הדיון בבקשה, עת קבלו את תגובת המשיבים.

נקבע דיון בעתירה במועד שתואם עם העותרים, אם סברו העותרים כי אין טעם לקיים דיון בעתירה בנוסחה נכון לאותו יום, מדוע נתנו הסכמתם לקבוע דיון בעתירה. כיצד סמוך לפני הדיון נזכרו העותרים לבקש לדחות מועד לו הסכימו.  משהובהר בהחלטתי כי על הפרק מחיקת העתירה ויש לבחון רק את שאלת ההוצאות המתינו גם הפעם העותרים לאחר שהוגשו תגובות כל המשיבים ולפתע ביקשו לתקן את העתירה.

4.     לא מצאתי לנכון להעביר לתגובת המשיבים את הבקשה החדשה לתיקון העתירה, משום שעיון בה מראה כי גם אם תתקבל הבקשה, נותרת הבעיה המהותית אשר בבסיס העתירה ללא פתרון.

נכון להיום ברשות משיבה 9 תעודת זכאות ממשרד השיכון, העותרים לא מבקשים לצרף את משרד השיכון כצד לעתירה (בהנחה שיש סמכות לעשות כן) ולא מראים למצער כי לפי עמדת משרד השיכון התעודה בטלה. כל שטוענים העותרים הוא כי בהתאם לפרשנותם לתוכנו של דו"ח חקירה שהגיע לידיהם, התעודה מבוטלת ולא די בכך.

איני מוצא כל טעם לנהל את העתירה גם במתכונתה המתוקנת וכמובן שאם מצפים העותרים-כדרכם עד כה, כי עד שיתקבלו תגובות המשיבים לבקשה והעתירה תקבע לדיון, יוכלו לשוב ולדרוש "בשם הצדק" לתקן בשנית את העתירה עד שיגבשו עמדם באופן סופי, אין זו הדרך הדיונית הראויה, גם מיצוי הליכים מול משרד השיכון לא נעשה.

5.     הפתרון הראוי הוא מחיקת העתירה וכמובן מחיקה זו אינה מונעת הגשת עתירה חדשה, ובה הסעדים והצדדים הנכונים. נכון הוא שלעיתים עדיף תיקון תוך פסיקת הוצאות על פתיחת הליך חדש, אך לאור האמור לעיל, איני רואה בתיקון, פתרון שיביא לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת ולכן דין הבקשה להדחות.

6.     לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון העתירה ומחיקת העתירה ומחייב את העותרים לשלם ביחד ולחוד  שכר טרחה בשיעור של 3,500 ש"ח למשיב 1, שכר טרחה בשיעור של 3,500 ש"ח למשיבים 2-5 יחדיו ושכר טרחה בשיעור של 3,500 ש"ח למשיבים 9 ו-10 יחדיו.

משיבים 6,7,8 לא הגישו תגובה ולכן אינם זכאים להוצאות משפט.

ניתן היום,  כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: